תקציר:

בחורף של שנת 2003 , בין דברי הדואר האופייניים לתקופת חג המולד, לֶלְיה מוצאת גלויה אנונימית. מצידה האחד תצלום נושן של בית האופרה בפריז, ומצידה השני, בכתב יד לא מוכר, מצוינים שמותיהם של ארבעת קרובי משפחתה שנספו באושוויץ. על הגלויה מודבק בול במהופך. דבר הדואר המסתורי הזה מערער את לליה ובעלה. מי שלח אותו, ומדוע? האם מדובר באיום מרומז, הקשור לעובדה שהיא מצויה בעיצומ... המשפחה שהולאמו ונבזזו בתקופת השואה וגיבוש תביעת פיצויים מצרפת? משלא נמצא קצה חוט לפענוח התעלומה, הגלויה מוצאת את דרכה למגירה והחיים ממשיכים. חולפות שש־עשרה שנים, עד שבבית הספר שבו לומדת נכדתה של לליה, אחד הילדים זורק משפט שמציף מחדש את הנושא. הפעם זו אן, הבת של לליה ואימה של הנכדה, שנחושה לגלות מי שלח את הגלויה ומדוע. אן עצמה תוהה מה מניע אותה לחפש תשובות עכשיו; האם זה הגבר שנכנס לחייה? ואולי בכלל זה משבר גיל ארבעים? היא שוכרת בלש וגרפולוג, מתחקה אחר מסמכים, נוסעת ברחבי צרפת, ומעיזה לראשונה להתמודד עם שאלות הנוגעות למערכות היחסים במשפחתה, לזהותה היהודית שתמיד הקפידה להדחיק ולבעיית האנטישמיות באירופה, אז והיום. לבסוף מאמציה נושאים פרי, והתעלומה מתפענחת באופן מפתיע. סיפור זה, המתפרש על פני למעלה ממאה שנה, מתרחש על אדמתן של רוסיה, לטביה, פלשתינה, פולין וצרפת, ומבוסס על קורותיה של המחברת אן בֶּרֶסְט ומשפחתה. הגלויה, שזכה להצלחה גדולה מאוד בצרפת, הוא ספרה השישי של ברסט, והראשון המתורגם לעברית. היה מועמד לפרסי גונקור, פמינה ורנודו, והזוכה הראשון בפרס גונקור האמריקאי -- מהכריכה האחורית.